פברואר 2005
- מפגש חברים לציון יום הולדתו של דורי
חברים יקרים, באמת יקרים, במלוא מובן המילים, זו לא סתם קלישאה, או פתיחה
בנאלית של ישיבה בהסתדרות. אני שמחה שאתם כאן.
אתם אפילו יותר יקרים לנו היום מתמיד. כי מה שבעצם מקשר בינינו היום הוא
זכרו של דורי שאותו אנו ואתם אוהבים.
אתם יקרים לנו כי אני רואה בכל אחד מכם משהו מדורי. אתם בני 28 פחות או
יותר. השבוע פנה אליי סטודנט לרפואה שאמר שהוא בן 27, מיד חשבתי בליבי "הוא
יותר צעיר מדורי". כי כשאני חושבת על דורי, בשבילי הוא בן 28 למרות שהוא כבר
4 שנים לא אתנו. מצד אחד - הזמן דוהר אך רק כלפי אחרים, לדוגמא השבוע נתקלתי בחדר
המדרגות בביתנו, בבחור גבה קומה, נושא בידו תיק מנהלים, על פניו ארשת רצינית, אמר
שלום ומיהר לדרכו. לרגע לא זיהיתי אותו וחשבתיו לדייר חדש, חלפו כמה שניות עד
שנזכרתי שזהו בן השכן מקומה ראשונה, צעיר מדורי ב- 4 שנים, ילד זב חוטם ששיחק בחדר
המדרגות עם כדור, ואפילו עיצבן לפעמים, שהפך באחת לאותו בחור שתיארתי. ומהצד השני –
הזמן עבורנו תקוע באותו יום מר ונמהר.
חלק מהחברים מצא בן / בת זוג, חלק מכם נישאו לבחירי ליבם: עמיחי, אלעד,
סיבוני (סליחה שמעון, אני קוראת לך סיבוני כי כך קרא לך דורי), לינדה, גיגי + דור ההמשך שבדרך. אתם לומדים, סיימתם ללמוד, עובדים, מחפשים
עבודה ומחפשים את עצמכם. אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם.
כפי שציינתי, עבורי הזמן נעצר מלכת ב- 10.3.01, 11 יום אחרי יום
הולדתו ה- 24 של דורי, שאותו לא הספיק לחגוג, ומאז חשוב לי מאד לציין יחד אתכם,
בכל שנה,
ב- 27 בפברואר, את יום ההולדת.
אני שבה ומדגישה שהקשר אתכם חשוב לי. אודה שלעיתים קשה לי, אבל אני אוחזת
בשיניים ומשמרת את הקשר בכל כוחי. אני יודעת גם שלחלק מכם קשה להיות בקשר אתנו,
אני בטוחה שכולכם אוהבים וזוכרים את דורי, כל אחד בדרכו. אפילו העברתם את התחושה
לבני הזוג שלכם שלא הכירו את דורי.
כפי שהנהגנו, זו השנה השלישית, לציין את יום ההולדת, כל פעם בדרך אחרת:
בשנה הראשונה היה מפגש בביתנו, כזכור יובל של שירי בא עם רעיון של צלחת חרס
שבורה שאתם ציירתם, כתבתם, קשקשתם עליה, כמיטב הדמיון והכישרון.
בשנה השנייה, ארגנו תחרות קארטינג, בקנה מידה
ארצי, שלא מביישת אף מרוץ מקצועי.
השנה התקבצנו למפגש בחיק הטבע, קרוב לים שדורי אהב ואני שונאת. ואני מאמינה
שהוא מביט בנו מלמעלה ומקווה שהוא מרוצה מהבחירה.
נמצאים כאן חברים מבי"ס יסודי, מתיכון, מהשכונה, מהיכרות באוטובוס
בנסיעה לחוג נוער שוחר מדע, ממשלחת נוער לצ'כיה, מהצבא,
מטיולים, מהעבודה, והחוט המקשר הוא דורי.
אני מודעת לזה שלא בהכרח יש קשר ביניכם ולכן אנו מנסים לצקת תוכן למפגש.
חבר'ה, נשמח אם תחשבו על רעיונות נוספים לשנה הבאה. ושוב תודה שבאתם.
תצליחו בכל מעשיכם.
בהערכה רבה,
אהובה – אמא של דורי