לכל האוהבים של דורי,

אני מרגישה שלא הרווחתי בכבוד את המעמד של לדבר כאן היום, שזו זכות ששמורה למכרים של דורי. לא זכיתי להתהדר בכינוי 'מישהי' (מכרה, ידידה, קולגה) של דורי. אבל הלוואי והייתי. את דורי מעולם לא פגשתי או הכרתי, וסביר להניח שאלמלא אותו המאורע האומלל ההוא, הדרכים שלנו מעולם לא היו מצטלבות. אבל בכל זאת, לחיים זרימה משלהם, וכך במקרה הגעתי לאתר לזכרו של דורי, לפני 7 שנים, ועד היום לא באמת יצאתי ממנו.

ההפרש ביני לבין דורי היה 11 שנים, ואני מוצאת את זה מוזר שדורי עדיין צעיר וחייכן, בחור בן 24 וקצת, כל כך הרבה הבטחות טמונות בחובו, ואני הקטנה, הולכת ומתקרבת לגילו בצעדי ענק, ולא רחוק היום בו אעקוף אותו, עוד שנתיים. אנחנו רצים קדימה, נוסעים ברכבת מהירה וחולפים על פני תחנות חיים, ודורי נשאר על רציף שהולך ומתרחק, ולכאב אין מילים.

כשנכנסתי לאתר בפעם הראשונה מצאתי דמות של בחור חד פעמי, ראש מבריק, אינטלקטואל, רגיש ומצחיק, בן ואח מסור ואכפתי וחבר יקר. ובכל שנה כשאנחנו מתכנסים פה, אני חושבת לעצמי שנדיר שבחור בן 24 משאיר כזה חותם וכזה רושם לאורך שנים. צריך להיות משהו מיוחד, ולמרות שלא הכרתי אישית את דורי – ברור לי שהוא היה כזה.

הייתי המומה לגלות שלשנינו אותו טעם מוזיקלי ואותו טעם בספרות בצורה מדוייקת. הזדהיתי עם מה שכתב. אני נוטה להאמין שהיינו מוצאים שפה משותפת, והייתי זוכה לקבל כל כך הרבה מהאור שהפיץ, אם רק הייתי מכירה אותו. אני מעריצה אותו מרחוק ושואבת ממנו השראה – מאוחר מדי.

הייתי רוצה לספר לדורי כמה הוא השפיע על מהלך החיים שלי, ההחלטה על שירות צבאי קרבי לא פשוט, הניסיון הזה לחוות ולנצל את החיים עד תום – "לשתות את השניות". דורי היה איתי במשלחת, בסיום התיכון, ובסיום קורס פאראמדיקים, ובהצלה של המון אנשים, כולל אבא שלי לפני שלושה חודשים. הוא היה איתי בצניחה החופשית, ובצלילה, ובטיולים. הוא יהיה איתי בכל שאר התחנות של החיים, עצובות ושמחות. אני מרגישה שבאיזשהו אופן הוא מגן עליי מרחוק, מעין אח גדול שמכוון ומנחה, ולפעמים אני אפילו חולמת עליו וקמה עם חיוך.

לצד הכאב, זכיתי באהובה ועמי, שהפכו להיות מעין הורים מאמצים – שגם אם לא מדברים כל יום הקשר איתם חזק. אני רוצה להודות לכם על התמיכה שהענקתם ועל המילה הטובה גם בימים פחות קלים. אני מעריצה אתכם על הכוחות שאתם מוצאים, הנחישות שלכם, האהבה לשירי-בירי ויעלי. אתם מיוחדים ומדהימים, ולא פלא שזכיתם בילד מופלא שכזה. דורי היה המראה שלכם. מגיעה לכם נחת, ושקט, ואת כל הכוחות בעולם להתמודד עם האובדן הבלתי נתפס, ולצידו לחיות חיים מלאים ומאושרים – כי מי כמוכם ראוי לכך.

אני אוהבת אתכם כל כך.

(הדר 12/03/10)